​

סיוע משפטי הדדי אירופאיe 

​

האמנה האירופית לסיוע הדדי בעניינים פליליים, שנחתמה בשטרסבורג ב-20 באפריל 1959 במסגרת מועצת אירופה, קובעת כי המדינות המתקשרות מעניקות זו לזו את הסיוע המשפטי הרחב ביותר האפשרי בעניינים פליליים על מנת לחקור ולשפוט עבירות. בתנאים אופטימליים. בהתאם לסעיף 26 לאמנה, צרפת ושווייץ נקטו בהסכם דו-צדדי.    

​

הנוסח התקף ב-32 מדינות נוגע, קודם כל, לכתבי ביודה, שהם האמצעי הנפוץ ביותר לסיוע משפטי הדדי. אלה מוגדרים כ"משימות שרשות הממונה על תפקידי ההוראה נותנת לרשות אחרת לבצע פעולות מידע מסוימות שאינה רוצה או אינה יכולה לבצע בעצמה". האמנה מפרטת אפוא (סעיף 3) כי המדינה המתבקשת מתחייבת "לבצע, בצורות הקבועות בחקיקה, את כתבי הבידוק המתייחסים לתיק פלילי אשר יופנו אליה על ידי הרשויות השיפוטיות של המבקש ואשר יפנו אליה. המטרה היא לבצע פעולות חקירה או להעביר מוצגים, קבצים או מסמכים". 

​

עם זאת, סעיף 5 לאמנה מסמיך כל מדינה מתקשרת לשמור את הזכות בכפוף לתנאים מסוימים את ביצוע מכתבי בקשה לצורך חיפוש או תפיסה של חפצים. 

תוכן ההסכם מכסה גם צורות אחרות של עזרה הדדית: 

- מסירת מסמכים משפטיים - בפרט תמציות מרישום פלילי בהקשר של תיק פלילי; 

- מסירת מסמכים פרוצדורליים או החלטות שיפוטיות או עזרה הדדית בנוגע להופעת עדים, מומחים ונאשמים; 

- הוקעה למטרות העמדה לדין, שהוכנס בסעיף 21 לאמנה, המאפשר למדינה לבקש ממדינה מתקשרת אחרת לפתוח בהליכים נגד אדם אשר לאחר שביצע עבירה במדינה המבקשת, ימצא אז מקלט במדינה המבוקשת שממנו לא ניתן היה להסגיר אותו, אם היה, למשל, אזרח של אותה מדינה.

 

סעיף 15 לאמנה (כותרת V) מפרט גם כי כתבי ביודה מועברים ממשרד המשפטים למשרד המשפטים, למעט במקרה חירום שבו ניתן להגיש בקשות ישירות מהרשות השיפוטית לבית המשפט._cc781905- 5cde-3194-bb3b-136bad5cf58d_

לבסוף, כל סירוב למתן סיוע חייב להיות מנומק (סעיף 19).

 

 

הבקשות נעשות בכתב, מועברות ומבוצעות ישירות על ידי רשויות המשפט הלאומיות. 

בקשות להעברה או מעבר זמני של עצורים והעברת הודעות הרשעה חייבות לעבור דרך הרשויות המרכזיות של מדינות האיחוד. 

​

במקרים דחופים, ניתן להגיש בקשות דרך האינטרפול או כל ארגון מוסמך אחר לפי הכללים של האמנה על האיחוד האירופי. 

 

מדינת האיחוד שממנה מתבקש סיוע (מדינה מתבקשת) חייבת לעמוד בפורמליות ובנהלים שצוינו על ידי מדינת האיחוד שהגישה את הבקשה (המדינה המבקשת) ולבצע אותה בהקדם האפשרי, תוך התחשבות ב מועדים מצוינים ככל האפשר. 

 

לגבי מסמכים פרוצדורליים, מדינות האיחוד שולחות ישירות בדואר לאנשים הנמצאים בשטחה של מדינה אחרת של האיחוד, את המסמכים המיועדים להם. במקרים מסוימים, הרשויות המוסמכות של המדינה המבוקשת אחראיות לשליחת מסמכים אלה. 

 

רשות שיפוטית או רשות מרכזית במדינת האיחוד רשאית ליצור קשר ישיר עם רשות משטרה או מכס של מדינה אחרת באיחוד, או, במקרה של בקשות לעזרה הדדית הנוגעת להליכים, עם רשות מנהלית של אחר. מדינה באיחוד האירופי.

  מדינות האיחוד עשויות לשתף באופן ספונטני מידע הנוגע למעשים הניתנים לעונש פלילי ועבירות מנהליות שהסנקציה או הטיפול בגינן הם באחריות הרשות המקבלת.

 

צורות ספציפיות של עזרה הדדית

• חפצים גנובים שנמצאו במדינה אחרת של האיחוד זמינים למדינה המבקשת במטרה להחזירם לבעליהם. 

• אדם העצור בשטחה של מדינה מבקשת, רשאי, בהסכמת הרשויות, לעבור זמנית למדינה שבה מתקיימת החקירה. אם תידרש על ידי אחת המדינות, הסכמת האדם הנוגע בדבר תהווה תנאי הכרחי להעברתם. 

• עד או מומחה יכולים להישמע על ידי רשויות המשפט של מדינה אחרת באיחוד האירופי באמצעות ועידת וידאו אם הדבר אינו מנוגד לעקרונות היסוד של המדינה המבוקשת ואם כל הצדדים המעורבים מסכימים._cc781905-5cde -3194-bb3b-136bad5cf58d_

• מסירות מבוקרות מאושרות בשטחה של מדינה אחרת באיחוד האירופי בהקשר של חקירות פליליות הנוגעות לעבירות העלולות להוביל להסגרה.

• שתי מדינות או יותר רשאיות להקים צוות חקירה משותף למטרה מסוימת ולתקופה מוגבלת על בסיס הסכם משותף שנכרת ביניהן

• חקירות עשויות להתבצע גם על ידי סוכנים הפועלים בזהות סודית או פיקטיבית, בתנאי שהם עומדים בחקיקה ובנהלים הלאומיים. 

• ניתן ליירט טלקומוניקציה, לפי בקשת הרשות המוסמכת של מדינה אחרת באיחוד, המיועדת לעשות זאת במדינה זו של האיחוד.